הִנְנִי הֶעָנִי מִמַּעַשׂ

נִרְעַשׁ וְנִפְחַד מִפַּחַד יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל

בָּאתִי לַעֲמֹד וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ

עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שְׁלָחוּנִי

וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינִי כְדַאי וְהָגוּן לְכַךְ

לָכֵן אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ

אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב

ה’ ה’ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל

שַׁדַּי אָיֹם וְנוֹרָא

הֱיֵה נָא מַצְלִיחַ דַּרְכִּי

אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְעוֹמֵד לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עָלַי וְעַל שׁוֹלְחַי

וְנָא אַל תַּפְשִׁיעֵם בְּחַטֹּאתַי

וְאַל תְּחַיְּבֵם בַּעֲווֹנוֹתַי

כִּי חוֹטֵא וּפוֹשֵׁעַ אָנִי

וְאַל יִכָּלְמוּ בִפְשָׁעַי

וְאַל יֵבוֹשׁוּ בִי

וְאַל אֵבוֹשׁ בָּם

וְקַבֵּל תְּפִלָּתִי כִּתְפִלַּת זָקֵן וְרָגִיל

וּפִרְקוֹ נָאֶה וּזְקָנוֹ מְגֻדָּל וְקוֹלוֹ נָעִים

וּמְעוּרָב בְּדַעַת עִם הַבְּרִיּוֹת

וְתִגְעַר בְּשָׂטָן לְבַל יַשְׂטִינֵנִי

וִיהִי נָא דִגְלֵנוּ (נ"א דִּלּוּגֵנוּ) עָלֶיךָ אַהֲבָה

וּפְשָׁעֵינוּ תְּכַסֶּה בְּאַהֲבָה

וְכָל צָרוֹת וְרָעוֹת

הֲפָךְ נָא לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל

לְשָׂשֹוֹן וּלְשִׂמְחָה לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם

וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ

וְאַל יְהִי שׁוּם מִכְשׁוֹל בִּתְפִלָּתִי

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ

ה’ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב

הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא אֵל עֶלְיוֹן

אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה

שֶׁכָּל הַמַּלְאָכִים שֶׁהֵם פּוֹעֲלֵי תְפִלּוֹת

יָבִיאוּ תְפִלָּתִי לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ

וְיָפִיצוּ אוֹתָהּ לְפָנֶיךָ

בַּעֲבוּר כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים וְהַתְּמִימִים וְהַיְשָׁרִים

וּבַעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא

כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים

בָּרוּךְ אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה

Traduction en français

Me voici présent devant Toi ; je franchis ce pas, moi qui suis pourtant si dépourvu de mérites. C’est pourquoi je tremble d’une sainte frayeur devant L’Éternel qui trône au milieu des louanges d’Israël. Si je m’avance vers Toi, ô mon Dieu, c’est pour implorer Ta clémence en faveur de Ton peuple, Israël, qui m’a confié cette tâche, et ce, malgré le fait que je n’en sois ni assez méritant, ni assez digne.

Pourtant, Dieu d’Abraham, Dieu d’Isaac, Dieu de Jacob, Éternel, Dieu de pitié et de miséricorde, Tout-puissant et redoutable, je Te supplie de m’écouter lorsque j’implore Ta clémence pour moi-même et pour tous ceux que je viens représenter. Ne leur impute pas mes péchés, ne les rends pas responsables de mes transgressions, car je suis un fauteur. Ne les fais pas rougir de mes fautes, ni moi des leurs. Accueille ma prière comme si elle était celle d’un vieillard, habitué à solliciter Ta clémence, celle d’un homme au maintien imposant et digne et dont la voix est agréable, un homme aimé et estimé de ses frères. Écarte tout ce qui peut nous nuire, de sorte que l’amour domine nos relations. Recouvre nos fautes et convertis nos épreuves et nos souffrances, et celles de tout notre peuple, en joie et en bonheur, pour la vie et la paix.

Qu’ainsi se réalise Ton injonction, selon la parole du prophète : « Chérissez [à la fois] la paix et la vérité » (Zacharie 8:19). Que cette paix s’étende et recouvre tous les habitants de la terre et que se répandent alors la fraternité et l’amitié que Tu nous inculques, dans le respect des grandes valeurs humaines que Tu as ordonnées à tous les fils de Noé  .

Que ma prière ne rencontre nul obstacle car Tu écoutes la prière de Ton peuple Israël avec sollicitude. Loué soit Celui qui écoute la prière.

(traduction de Rivon Krygier)

Rôle du Hazan comme "délégué"